<h1>סמ"ק מצוריך סימן ר"פ</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ואסור לומר לגוי בשבת תעשה מלאכה פלנית אבל מותר לומר מדוע לא עשית כך וכך לשבת שעברהא). ומותר להניח עבדו גוי עושה מלאכה של עצמו. וקיבולת תלוש בתוך ביתו של גוי מותרב) בתוך ביתו של ישראל אסור ואפילו בביתו של גוי במחובר כגון בית אסור באותה העיר או בתוך התחום אבל בעיר אחרת או חוץ לתחום במחובר בקיבולת מותרג) אבל מרחץ של קיבולת אסור דאריסות למרחץ לא עבדי אינשי. א)0אם יין של חבית הולך לחוץ בשבת מותר להראות לגוי אומן והוא יתקן בלא אמירה, ל' תו'. אמירה לגוי שבות בשבת ומעשה לפני ר"ת שלא רצה להביא חומש לבית הכנסת לומר ההפטרה על יד גוי אך הצריך שילכו שם בבית שהיה שם החומש מניין, עכ"ל בפ"ק דגיטין (דף ח' ד"ה אע"ג). ב)0לכן מותר לתת לנכרי בגדו בקיבולת בביתו של גוי בערב שבת אע"ג שיודע שהגוי יתקנם בשבת אמנם אסור לומר לו להדיא עשה כשתרצה אף בשבת ואם האומן גוי מביא אל הישראל בגדו מתוקן בשבת אינו יכול ליהנות ממנו אלא אם כן יודע הישראל שהיה מתוקן מקודם שבת כל כך שהיה ראוי ללבוש. וכן מותר לומר לגוי קח פשוט ממני ומכור חפץ זה כשתוכל ואז ימכור אותו בשבת אם ירצה, עכ"ל תו' (עיין שבת דף י"ז ד"ה אין). ג)0על הקיבולת שהגוי מקבל עליו לבנות בית בשביל ישראל בסכום אחד מותר להניח לגוי לבנות בשבת אבל ר"י אוסר ואף ר"ת לא רצה להתיר כשעשה ביתו, עכ"ל תו' (ע"ז דף כ"א תו' ד"ה אריסא ועיין ספר הישר שו"ת סי' ו'). וקיבולת חוץ לתחום במחובר לקרקע דשריא הני מילי בשבתות ויום טוב אבל בחול המועד אסור לפי שיכול הוא ללכת ולראותה ונראה כשלוחו, עכ"ל תו' (שם). ושדה מותר משום דגוי אריסותיה קעביד משום דנוטל מתבואת השדה והוא הדין בריחיים ותנור דקיבולת שרי לפי שהגוי נוטל שכרו מגוף אותו דבר מן החטין או מן הפת ודמי לשדה, וצ"ע בסמ"ג (הלכות שבת סי' ס"ה).
<h2>דף כב.</h2>
וישראל וגוי שקבלו שדה בשותפות לא יאמר לגוי טול חלקך בשבת ואני חלקי בחול ואם התנו בתחילה מותר ואם באו לחשבון אסורא) וכן הדין במרחץ ובתנורב) והנותן מעות לגוי למחצית שכר אע"פ שהגוי נושא ונותן בשבת מותר, וישראל הנותן בהמה לגוי כמו צאן ברזל ועשה בהן הגוי מלאכה בשבת יש מתירין לפי שהאחריות על הגוי ויש אוסרין לפי ששם ישראל עליו. א) פי' אם נטל הגוי ימי שבת ואחרי כן אכלי כמה ימי שבת נטלת, עכ"ל (עי' ע"ז דף כ"ב). ב) ודווקא בשותפות אבל אם התנור כולו של ישראל ונותנו לגוי בקיבולת מותר כדפי' וכן ריחיים ודווקא שהגוי נותן שכר קבלנותו בחיטי או בפת אבל במעות אסור וצ"ע בס"ג.
ואסור להשאיל או להשכיר בהמתו אפילו רחוק משבת כדי לעשות מלאכה בשבת ואם בהבלעה ורחוק משבת ב' ימים או יותר יש מתירין על ידי הפקר, וצ"ע בס"ג (שם ועיין בספר התרומה סי' רכ"א)א). א)0ואם פשע ושכרו צריך להפקירו לפני ג' אבל בלא ג' בני אדם לא סגי כיון דפשע, עכ"ל (עיין סמ"ג שם). (עיין שבת דף י"ח תוספות ד"ה דמפקרא).
